*
השנים, ההדוף, מקהלות מוארים
בשמיו אדירים קול דיבר הנלחם,
מפנתך רק מילים, יהיה מול הראי - -
מול ביבר כמו שיא בנתיב את כוחם.
לחורשה על מפתן כי תהיה שהלבינו.
אשמה התגנבו, בין דפיקה בגשמיו - -
מסביב לו סלחי נקמתך הם יבינו,
עד שקור, אל תשכח ללוטשי יציעיו!
לא שירם לקראו הה, דבר הפשוט
בדרכים השותק אלוהים מן הקן,
את עיני צל עובר כדורו וטיפשות - -
ומהסה נפתחים הכבד יחבקן.
בטיסה, לה? במה הלילות הרחבות,
השקט חדרים בין פילי לבדי!
מדרגות הריסים השולחן חרבות
הפילים את יינן מעטפים בידי!
על שיאי הברזל עיר ואש הצלול.
אם יקרה רציפים היוולד לא תבכינה
אדומי מקהלות הברבור וצלצול.
השקט בחדרך את לבם יושיבנה.
עוד אחד!