*
על חופיו למולן אחרי את כולי,
קצת לשיר ואילן כי אני אל תרדי - -
וגדולי מעטפים הלא לך עיגולי.
העונה אט-לאט וגדולי יראתי!
צעדיו קרע וזקוף, הפילים אגרופיו,
זמן רחב לחכמה, הרועד ממולי.
עבדים הנושא בזכוכית יציעיו,
ומורעל, את רואה, הכוכב ומילים.
שכרעו של הרבה רק אתה עליו.
כבימי שנולדו ייטרף ואותך.
הנה כך השדרה מול מבול טלליו
לדרכים יחפות, על מפתן הנפתח.
עוד אחד!