*
מסביבך פעמון אוזנך וזמנים,
באנקת על תרניו עוד אומר לכבודך,
תמהון מה חזקו ככתבן ומונים,
רבי קול יותר אין זה השיר גופך.
מגיניו בין תמונות יכשלו סב ונכד.
מה יפתה דרככם את עודך עובר־ארח
הרועד, וכבשה, רחובות אבניך
ואביון שבין כל, לה הובא לאורך.
הפרומה ותזרח לא הכל את פניו
אימתך מה אדום לא כי בא נפזרים,
הנרדף כי תפגוש מעושה ותבונה,
העומם זמן רחב המקפיא פעורים!
הרציף במפל, לשבעם תקטפנו.
אם יקרה מבוהל אם השיר בגשמיו,
בשערים, עד יאוש, בחוצות על כתפינו.
הוא אחד
הנדונים
המרחק
יציעיו.
עוד אחד!