*
מנוצח נשימה ארצות וזמנים,
הגדולה למחותן עננים לכבודך,
כנמר ונפנוף לא נרחיק ומונים,
מרחקים על כתפי שדרכו גופך.
מהדר רחבה עם לפיד בחורש.
ואני בכלובן וישבו המרכבות
בבת-צחוק, שקיעותיי, רק רגע וחודש
בניגון לחייו, המתים וכואבות.
לא החג יותר אין בעיניי ומנופים
אהבה ורוצה הוא חיה נפזרים,
קדמונית אהבה בין תמונות על נופים,
המצפה השקט כי תגניב פעורים!
מרחקים ללחך, את רואה האדרת.
בלבבות אל פתחים תקראי לבנה,
רק שמחה, הניגון, פרח-בר מדברת.
ולוהב, על גגות להם שיר היונה.
עוד אחד!