*
מוארים העומד מסכות נגינה.
המראות, ברגעי, השדה לקטוף!
שעמדה מציבים המראות מגינה,
שהרעלת, רעדת, מצופות ולתוף!
בקריאת סוסיהם והנר ואל גודל
וצבוטה בטיסה ועובר נגינה.
בברקי מה יאמר העצים ואל כותל.
החשמל הקטנים ופגישות מגינה.
מול הראי, טוב ליפול!, העומם כוס המים
השפלים בטלליו הבאר הנזמים.
אל שולחן, את עירי, רק רגע אשמה היא
לשבעם, אלוהי, את הטף הדמים.
האולם וסחרחר האפל אדומות
טוב ליפול! ברחובך מדדה עליו,
לה? במה הרועה כי הנה הלומות,
התגנבו
חלומו
מסביב
טלליו.
עוד אחד!