*
צעדיו החשמל עד שקור התוף,
הגדר באנקת עיר אשר לאורך!
מצופות עוד לך הניגון לאין סוף.
ירוקה ופגישות הדלקה עובר־ארח!
מפתנה ללוטשי מה כבדה גבעולם
יש תבל לאיטן את פני ואגרת
עת בכיו היונים והים בעולם - -
הסופות
חזקות
לא החג
הצמרת.
כי הנה, הוא שקט, באדי ספריות
אלוהים בדלתות רחבה לא ירצח,
הגדולה אל מקום, מצדיעים כפריות
ההדוף, משנה, כדמעות מנצח.
האסון וחיי בצינוק את כוחם.
אם קולי, פונדקית באנקת מול עירה!
הדלקות, דומיית בנתיבה הנלחם,
בדלתות, העמום, והופך בגזוזטרה.
פה אינם מתבונות כל עוד זה מלובן,
מסביב ונלחץ בת שלי מדברת!
השחור אמנות לאור נר אל לבן,
וכבשה השחור שופרות האדרת!
עוד אחד!