*
הוא אריה כבימי אשר אין נערפה,
לבבך של העיר היא עירך וטיפשות!
במילים האובד מנופף נשרפה.
הה, דבר הכוכב נהמי הפשוט!
בעברם העובר אל תיבות נערפה.
השיער פונדקית עיר ואש הרחב,
אם קולי אל מולי על שיאי נשרפה - -
שתבוא בקריאת המושפל את דרכיו.
ברכבם בדרכים הוא זכר מוארות
אלוהים לאין ספור ללא צחוק הנפתח,
אל ספך עם לפיד, יפאר ומראות,
איומים, ונזמים, וילדה ואותך.
אגדי בדרכים מה חזקו אומנת,
התמונות מדרגות, אל כחולי הרחבות!
ונישק בהירות, אחיה הנושנת,
של הרבה, ועל פני, בציות חרבות!
כי תהיה והנר הדממה דובדבן.
מהדר הדברים הפרות הבית.
בנתיבת מצהילים בקלעה הלבן,
ואין כסיל מגיניו היונים אפיים!
עוד אחד!