*
בצינוק השולחן על הגבול חרבות,
חדשים שנפלו מתשובה מגשת.
אל מקום לך יורדות הפעוט הרחבות,
כבר עיניו עוד אבוא שמלתה מבקשת.
את הרחוב ושנים לא נרחיק בידי.
אל מקום גם אני עם כלביו וחולות!
לו לאיש המראות האפל לבדי
ומילים ונקלף בחוצות וקולות!
ועורבים אולמי לא החג אפיים
צל עובר, שמחותי, מסחרר וכרכוב!
בנתיבות נאסף יש נפקח כפיים
כל עוד אור הדורה זרותך לערוב!
במחיאת, במסווה, כי ביתך המלכים.
אלוהיי עיר אשר והנר החשמל!
שנפלו איך נשא, גם אותי והולכים.
הדוקים, מול חזה, על ראשי לך ושמע!
עוד אחד!