*

העונה עמומה של מילת אשמה היא.
האובד, על ראשי, גן העיר ועולות!
השעה מברק כל עוד זה כוס המים,
פה האור הה, גדולת אל תשכח בלילות!

הנושא בעמדם אל גדר תקטפנו
פה המריא בחלון הה, מלכי מני אז,
ההיכל לו שמחה לחיוך על כתפינו.
כי רחום אמונה הן מאום ואווז.

מה יפה שקפאו השירים אנגנך
למילים והקיר ורק זאת את כוחם!
לבדה אצבעו שתבוא גנך,
להם שיר יש תבל קיסרות הנלחם.

בתיכם הרהורה, העובר הא לך,
גן העיר הזגוגית הוסגרו בלילות.
כבימי בתיכם שעונך הלך!
נסתחרר ואילן ואיפה הגדולות.

אם השיר הן מאום והמסע לחייך,
נעלמו בגולה ממלאות לא היטיב,
העובר שחוברו כי אולי להקיפך!
תנגנה פעמון את שיריו במלוא פיו.


עוד אחד!

רגע, מה קרה פה עכשיו?


המחוללתרמן נבנה כעבודת סיום לסמינר בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. הוא אינו מתיימר להחליף את נתן אלתרמן הבלתי ניתן להחלפה, אבל הוא מעז לבדוק עד כמה מבנה השירים שלו היה מתמטי וניתן לחיזוי. מחקר: גיא חג'ג'. קוד: רונן נס.