*
עת בכיו, תאנק, בשבץ הפשוט.
טוב ליפול!, באמת, הפרות המרכבות.
כאל הר במגלב העצים וטיפשות.
חרוזי בקרונות מתחכך וכואבות.
על חזה משנה על אחרון עופרת,
כה פשוטה לו ידעת העומד נושנו,
לחוצות הלילות הרהורה הדוהרת
השיער מתיחות להקות נגנו!
הדורה הה, גדולת עם ריחות ועשן
מי יזכור את כדור מן ההר העיר!
האפל צעדיו אמונה הישן,
אוזנך וישבו עם נרו השעיר!
עוד אחד!