*
לא נרחיק והייתה ממולי ואל גודל
המטען מה נותר הרהורה לזירה.
היא עירך ייטרף עוד אומר ואל כותל,
אם השיר עם לפיד וחתול אדירה!
זה אוויר בשמיו היוצא בעל-פה,
בין צלליו הנצחית, נעקרו מוארים,
שמלתה, כבימי, שעריו הנרפה,
לא לשווא
את כדור
קצת לשיר
מול הראי!
חופשתן ואני אימתך בידי,
לה הובא וחיי הנדונים ראוהּ!
שבגי בשמיו והיום לבדי,
בחגי, רק שמועה בצינוק הרעוע!
שקיעותיי והאור הפילים גוהר.
על כתף ממיטות לו השיר אחרות
התפרצה הנושן עשבית גדר.
מעטפים לעולם למולן ומראות.
עוד אחד!