*

שבין כל, בדלתות, לדמעת כפריות.
לי על כן נתוקות, בציות נבונה.
פתוחי כחומה כי אני ספריות
השעה, עוד חוזר והקיר ויונה.

לבדה ואביון שזימרו אדומה - -
השפלים בלטיפה נוהמים הגדולים,
והיום מתחנן החיוך כדמעה.
את קולך הנצחית קדמונית החולים.

הדלקות, ואולי התמונות לוכדת.
כי אמרת את שמיו ואטיל הרחב!
חלילים מסתחרר, הה, גדולת כחדר,
על חלון עוד ילכו, הזגוגית את דרכיו!

אשר אין בעברם הוא אריה רחוקה.
ומיום אור חיוך לדרכים אבוקה.
זה אתה את חיי זה הסתיו בצחוקה.
ונקלף בעמדם המתים חבוקה.

צעדיו ושנית, שזימרו אבוקה,
בשערים, הוא חיה רק אתה הדמים.
אצבעו והופך יש תבל חבוקה
הוא שמע, מוזרה, מיונים הנזמים!


עוד אחד!

רגע, מה קרה פה עכשיו?


המחוללתרמן נבנה כעבודת סיום לסמינר בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב. הוא אינו מתיימר להחליף את נתן אלתרמן הבלתי ניתן להחלפה, אבל הוא מעז לבדוק עד כמה מבנה השירים שלו היה מתמטי וניתן לחיזוי. מחקר: גיא חג'ג'. קוד: רונן נס.