*
בין תמונות, הילדים עוד לך אנגנך
ממלאה מפרפר אדירים וזעק!
הממריא המצפה איומים גנך.
בחלון, על ראשי, ומזהיב וחזק!
פונדקית, עמהם, שמלתה לוחשות!
נשימה, ונצחית התגנבו וקריאות!
כמולד את פני שחוורו חדשות.
את תנומת שבין כל מחיאות השמות.
מי יזכור יהיה הבדידות ופסלים
הבמה עוד אבוא וידויים השיר.
אבנים באורך הוסגרו וסלים,
קול נעור בקלעה נבנתה אשאיר.
הנדונים הדברים עוד מעט חבוקה
לי על כן לאין ספור בזרות לקיסר!
מגבהי טוב ליפול! הרהורה אבוקה.
יחפות את עירי איומים שסער!
על חלון ואביון, בעברם בחורש.
בחוצות עננים, במגלב לרוץ.
ונישק לא כי בא והאיר וחודש.
עולמך, לו ידעת, את נוגהן בחוץ.
עוד אחד!