*
מה חזקו מתבונות לא קרונות והעבד.
לי אורך כבשורת בשלווה הישנה!
הוא יקר בריסי בלטיפה אבן.
כעל סף בנתיבות בו ודאי לשנה!
הוא פורץ מול תגמול וטורף יציעיו.
בהלמות בקרדום את לבה וסלים - -
בירקרק הסועה חופשתן לשוא.
אגדמים כלבנת שמלאה ופסלים.
כה חשך מניחים עד עפר הנרפה
ומרוץ בקריאת וליטף הפרווה!
בגומת ייטרף, בין דברים בעל-פה
שמה צלול, בסמטה, כי תהיה וגבעה!
עוד אחד!