*
אחרון הוא יקר מרחקים המרכבות
רחובות כי אני בנתיבת מן החוף.
מה יפתה וזמרה, המפייס וכואבות.
התחככו שממון בדלתות אל הרחוב.
על הגג לטיפה ורוצה מרעים
לחש רץ כי תושיט שמחותי עוברת.
עוד אומר היוולד בטיסה כובעים!
בקרונות המטען ועומדות עופרת!
אבל יד, ולזכור, אל מולי כפריות.
הבמה עליהם על אחרון פעורים.
בעשן, שעריו, ארצות ספריות,
קיסרות, כאביב, על הגבול נפזרים.
עד עולם וליטפה מה שקטה המרכבות - -
לבדה לחורשה מתעגלות לוחשות,
הקור של העיר בנתיב וכואבות,
ייטרף הטובות עוד לוהט חדשות!
עוד אחד!